<h1>ערוך</h1>
<h2>דף ב.</h2>
אלא מעתה העושה סוכתו בעשתרות קרנים — פי' מקום שאין חמה זורחת שם.
<b>הערוך ערך עשתרותגב</b>
<h2>דף ג.</h2>
בסוכה העשויה קיטוניות קיטוניות — "ויבא החדרה" (בראשית מ"ג, ל') תר"י ועל לקיטונא, וכן "בחדר משכבך" (שמות ז', כ"ה), "ומחדרים אימה" (דברים ל"ב, כ"ה).
<b>הערוך ערך קטןגה</b>
<h2>דף ד:</h2>
גוד אסיק מחיצתא — פירוש גוד אסיק מחיצה כלומר הבן בלבך כאילו חתכת והעלית מחיצות מזה העמוד
<b>ל"א משוך ואסוק מחיצה תרג' "וימשכו" (בראשית ל"ז, כ"ח) ונגדו]. [הערוך ערך גדגב</b>
גוד אסיק מחיצתא — פי' ענין משיכה וגד העיקר.
<b>הערוך ערך נגדגו</b>
נעץ ארבעה קונטסין — פירוש קורות של עץ כגון עמודים הן ובלעז שמו קנטו. ס"א קונדס.
<b>הערוך ערך קנטס</b>
ר' יעקב אומר דיומדי סוכה טפח — פי' דיומדין ב' עמודין.
<b>הערוך ערך דיומד</b>
אתמר רב ור' חנינא ור' יוחנן ורב חביבה מתנו בכוליה סדר מועד, כל כי האי זווא חלופי ר' יוחנן ועייל ר' יונתן.
<b>הערוך ערך זוו</b>
<h2>דף ה:</h2>
שכן בבבל קורין לינוקא רביא — "בחורים טחון נשאו" (איכה ה', י"ג) תרג' רוביא ריחיא נטלו.
<b>הערוך ערך רבגב</b>
משכן כמה הוי — שיתין פושכי — "טפח סביב" (שמות כ"ה, כ"ד) תרג' רומיה פושכא סחור סחור.
<b>הערוך ערך פשך</b>
<h2>דף ו.</h2>
מיסב ואוכלה בלפתן — לפתן כבר פירשנו בע' בשש. שמענו אלו השיעורין לחומרא נאמרו, פת חטין יותר נאכל בזריזות מפת שעורין, ואם הוא מיסב כהוגן יותר אוכל בזריזות ממי שאינו מיסב, וכן מי שיש לו לפתן ממי שאין לו לפתן.
<b>הערוך ערך לפתן</b>
תאנה — כגרוגרת להוצאת שבת — פי' שאם הוציא כגרוגרת בשוגג חייב חטאת, במזיד ענוש כרת, בשלא התרו בו, ונסקל כשהתרו בו.
<b>הערוך ערך תאן</b>
רימון — דתנן כל כלי בעלי בתים שיעורן ברימונים — פי' כל כלי בעלי בתים כלים שיש להן בית קבול.
<b>הערוך ערך בעלגא</b>
<h2>דף ו:</h2>
רובו ומקפיד עליו חוצץ — פירוש דבר תורה אם נקשר רוב שערו של טמא כל שער ושער בפני עצמו והוא מקפיד עליו להתירו — חוצץ בינו לבין המים אם לא יתירנו.
<b>הערוך ערך רבגא</b>
יש אם למקרא ויש אם למסורת — פירוש אם למסורת דסוכה, רבנן סברי יש אם למסורת, וכיון שכתבו שנים חסרין ואחד מלא, נצרך לדורשן בסכת — אחת,
<b>בסכת — אחת], בסכות — שתים, נמצאו ארבעה, ור' שמעון סבר יש אם למקרא, ונצרך לדרוש על פי הדבור הקרוי ונקרא בסכות, בסכות, בסכות, ונמצאו שש. [הערוך ערך אםגג</b>
יש אם למסורת — כבר פירשנו בע' אם.
<b>הערוך ערך מסורת</b>
בדורשין תחילות קא מיפלגי — פי' האי קרא חד דאוקימתא לגופיה.
<b>הערוך ערך תחלגא</b>
<h2>דף ז.</h2>
אותו טפח היכן מעמידו רב אמר כנגד היוצא — פי' סוכה זו יש לה ב' דפנות מערבית ודרומית ורוח מזרחית ורוח צפונית פנויין, וזה הטפח יעמיד בקרן מזרחית צפונית כנגד היוצא מסוף דופן דרומית כדי שיהא לדופן מזרחית כצורת פתח ויהיה היכר לפתחה, ויעמידנו כנגד ראש תור — בזוית של רוח צפונית מערבית כדי שימתח חוט מזוית צפונית מערבית לסוף דופן דרומית באלכסון, שתיק רב. פ"א כנגד היוצא כנגד אותו קצה הדופן היוצא והוא ודאי מקום הפתח. אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב דקאמרת לאוקומי בקצה כלפי חוץ במקום הפתח כדי שיהא כנגד היוצא אפשר דמוקים ליה גוואי והוא כנגד היוצא בראש תור, דאע"ג דבריבועא אינו כנגדו, באלכסונא ישנו כנגדו, וברירא מילתא דהכי הוי ראש תור באלכסונא, מדקאמרינן התם בר"ג דפ' המוכר את הבית (ב"ב ס"ב.) מצר לו מצד אחד ארוך ומצד אחד קצר, אמר רב לא קנה אלא כנגד הקצר, א"ל רב כהנא ורב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור, והכין אמרו לענין סוכה כד הויא דופן ארוכה ודופן קצרה זו לזו כנגד ראש תור, וכיון דפרישנא כנגד קצר ראש תור ולפנים וכנגד היוצא לחוץ, אישתכח דר' יהושע בן לוי לא פליג על מאן דאמר יעמידנו כנגד ראש תור, אלא הכין קאמר אע"ג שמעמידו כנגד ראש תור ירחיק מן הזוית פחות משלשה מפני שהוא כלבוד וכמו שישנו בזוית דמי וקא הוי בה נמי היכרא טפי ואתי מיניה הכשר סוכה דהוא שבעה טפחים הואיל ופחות מן השלשה זויות וטפח שוחק שמעמידו ועד פחות משלש מאחוריו נמי כלפי הפתח כלבוד דמי נמצאו ז' טפחים.
<b>הערוך ערך ראש</b>
עושה לו טפח סוחק — פי' האצבעות סוחקות מרווחות כדרך השוחק שפוסק שפתיו והעצב מדביקן.
<b>הערוך ערך סחק</b>
<h2>דף ז:</h2>
העשויה ככבשן — פירוש עגולה ככבשן.
<b>הערוך ערך כבשןגא</b>
<h2>דף ט.</h2>
מן הקוצין ומן הגרדין — כבר פי' בע' גרד.
<b>הערוך ערך קץגד</b>
מן הנימין — פסולה — כבר פירשנו בערך גרד.
<b>הערוך ערך נםגג</b>
אמר רב יהודה אמר רב עשאן מן הקוצין מן הגרדין מן הנימין — פסולה, מן הסיסין — כשרה — פי' מן הגרדין — מן החוטין של גרדי או מן הנימין פסולה. פ"א מן הגרדין שמשתיירין בסוף בגד שחותכין מן הבגד לאחר אריגתו אין ראויות לציצית. נימין — אותו שלוקחין מעל הבגד במספרים, קוצין — הצמר שתולשין הקוצין בשעה שמהלכת הבהמה ביניהן. סיסין — אלו פקעיות של שתי שנטוו לשום בגד והן קיבורייתא.
<b>הערוך ערך גרדגד</b>
מן הסיסין — כשרה — פירשנו בע' גרד.
<b>הערוך ערך סס</b>
<h2>דף י.</h2>
או תחתיה מפני הנשר — שר העיקר.
<b>הערוך ערך נשרגא</b>
או תחתיה מפני הנשר — פי' מן הפירות הנובלים מן האילן.
<b>הערוך ערך שרגב</b>
הקינוף — "ויטו לאבשלום האהל על הגג" (שמואל-ב' ט"ז, כ"ב) תרג' קינופין על איגרא וכבר פי' בע' נקלט.
<b>הערוך ערך קינוף</b>
עטרה בקרמין — פי' בגדים חשובים דקים כקרום ביצה וכקרום של מעלה.
<b>הערוך ערך קרםגב ועיין קרםגא</b>
תלה בה אגוזים אפרסקים שקדים ס"א פרסקין — פי' בל' לעז פירסקא.
<b>הערוך ערך אפרסק</b>
פרכילי ענבים ועטרות של שבלים — פי' אשכולות של ענבים שהן כרותין עם זמורה שמן פרכילי.
<b>הערוך ערך פרכל</b>
<h2>דף י:</h2>
מנימין עבדיה דרב אשי איטמישא ליה כותנתיה במיא — "וטבלת פתך בחומץ" (רות ב', י"ד) תרג' וטמישי סעדיך בתבשילא דאיתבשל בחלא.
<b>הערוך ערך טמש</b>
נקליטין — שנים, קינופות — ארבעה — פירוש עמוד בראש המטה ואחד בסוף המטה ומשימין יתר ארוך מזה לזה ומשליכין סדין עליו ונעשה אהל בלא גג. פי' קינופות — ד' עמודים בד' קצות המטה ועליהן מלמעלה ד' עמודים ברוחב ופורשין עליהן סדינים.
<b>הערוך ערך נקלט</b>
<h2>דף יא.</h2>
הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס — מפרשין אותה בלעז אילרא.
<b>הערוך ערך קסוס</b>
רמי תכלתא בפרזומא דאנשי ביתיה — פירוש תלה ציצית בטלית של אשתו. ירוש' בבמה אשה (שבת פ"ו, ה"ג) "המחלצות" (ישעיה ג', כ"ב) — פרזומטא.
<b>הערוך ערך פרזומא</b>
<h2>דף יא:</h2>
"חג הסוכות תעשה לך" (דברים ט"ז, י"ז) מקיש סוכה לחגיגה, מה חגיגה — דבר שאינו מקבל טומאה... אף סוכה — דבר שאינו מקבל טומאה, אי מה חגיגה בעלי חיים, אף סוכה בעלי חיים.
<b>הערוך ערך חג</b>
<h2>דף יב.</h2>
ואימא יין קרוש הבא משניר, שדומה לעיגולי דבלה — פי' הוא כדגרסינן בר"ג דפ' המוציא יין (שבת ע"ז.) תנא יבש כזית. ר' משה כלפו מן בארי אמר יש לו ראיה בתרגום ירושלמי — "וקרח בלילה" (בראשית ל"א, מ') וקרישא בלילא.
<b>הערוך ערך קרשגא</b>
חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין — פי' זרד הוא ענין השבטים כגון חבילי זרדין.
<b>הערוך ערך זרדגא</b>
<h2>דף יב:</h2>
סיככה באניצי פשתן — פי' פשתן דדייק ונפץ העומד לטויה. עניצי פשתן — כבר פירשנו בע' השני.
<b>הערוך ערך ענץ</b>
חוצני פשתן — כבר פירשנו בערך השני.
<b>הערוך ערך חצןגא</b>
אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן סיככה בעניצי פשתן — פסולה, בהוצני פשתן וכו' — פי' לאחר שדקקו הפשתן ונפצוהו ונשר הפסולת כבר נגמרה מלאכתו וכבגד חשוב ופסול לסיכוך, הוצני — הוא העקור מן השדה ואינו שרוי במים ולא דייק ולא נפיץ והרי הוא כהוצין וכמי שסיכך בעץ דמי וכשר, הושני — פשתן קא מיבעיא ליה וכו'.
<b>הערוך ערך השני</b>
הני שושי ושווצרי מסככין בהו — פי' שמות עצי השדה ושווצרי מפורש שריחם רע.
<b>הערוך ערך שוש</b>
<h2>דף יג.</h2>
הני הזמי והיגי — פי' הזמי — סנה, היגי — קוצים.
<b>הערוך ערך הזמי</b>
הני הזמי והיגי מסככין בהו — בפסוק ד"ויהי אומן את הדסה" (אסתר שני ב', ז') תרגום "נעצוץ" הגתא.
<b>הערוך ערך הגה</b>
כיון דנתרן שווכייהו שביק לה ונפיק. ס"א עלייהו.
<b>הערוך ערך שווך</b>
אפקותא דדיקלא — פי' ראש הדקל שיש בו חריות הרבה, פ"א הצואר של דקל שנחתך מן הדקל והחריות עמו דבוקין. תרגום "ותשבר מפרקתו" (שמואל-א' ד', י"ח) ואתברת פקותיה.
<b>הערוך ערך אפקותא</b>
קנים המדוקרין מסככין בהן. פשיטא היינו יתדות אימא קנים הדוקרנין — היינו נמי דוקרני דקני — פי' עקר הקנים שנתלשו ויש בהן קנים הרבה הדבוקים בעיקר מסככין בהן דינם כדין האפקותא.
<b>הערוך ערך דקרגא</b>
ולא אזוב כחלית — פירוש אזוב שיש בו צבע כמו כוחל.
<b>הערוך ערך כחלגג</b>
מצות אזוב ג' גבעולין, שיריו שנים, וגרדומיו כל שהוא — פי' כשיכלה הציצית ולא ישתייר ממנו אלא מקצת וכי האי גוונא באיזוב.
<b>הערוך ערך גרדםגב</b>
<h2>דף יג:</h2>
אמר רבה אמר שמואל הני צריפי דאורבני כיון שהותרו ראשי מדנין שלהן כשרין — פי' מלון של שומרי שדות ואותן צריפין מסככין אותן במורביות של ערבה וקושרין את ראשיהן ומשלשלין אותן מהנה ומהנה בגג וקושרין עוד קצותן שלא יפרדו מלמטה... וי"א אורבני — מין גמי ובעלי כפרין עושין כן.
<b>הערוך ערך צרףגא</b>
הני צריפי דאורבני כיון שהותרו ראשי מדנין שלהן — כשרין — פי' מדן ע' מובלע והוא מעדן כדכתיב "התקשר מעדנות כימה" (איוב ל"ח, ל"א). ואלו הקשרים אין עשויין להיטלטל בהן ותנן בהכרים פ"כ בכלים וכו' המתיר ראשי מעדנים טהורה נחלקה לארכה ונשתיירו בה ג' מעדנים של ששה טפחים טמאה.
<b>הערוך ערך מדן</b>
סוכי תאנים ובהם תאנים — פי' אמירי תאנים כדכתיב באבימלך "ויכרת שוכת עצים" (שופטים ט', מ"ח), ויש כח לפרש סוכי תאנים וסוכה כמו סוכה שיש להן חריות הרבה שעושין צל וסוכת עצים פירושו שיש להם חריות הרבה להצית בהן האור.
<b>הערוך ערך סךגג</b>
מכבדות ובהם תמרים — פי' פצעילי תמרה והוא האשכול שתלויים בו התמרים, ומפני שני דברים נקראת מכבדת, אחד משום הפרי שהוא תלוי עליה היא כבידה ונתלית למטה, ואחד שהיא לכבד את הבית. ופי' מכבדות של תמרה ריכבא דהוצי.
<b>הערוך ערך מכבד</b>
<h2>דף יד.</h2>
כל ידות האוכלין שבוססן בגורן — טהורים. אית דאמרי פססן ובשאלות הראשונות הביאו ראיה מאותה דע"ז (נ"ז.) קטע ראש אזנה... פחסה והוא פססה, אבל לא צרכנו בכך שבסיסה ופסיסה אחד הוא, דכתיב "בוססו את חלקתי" (ירמיה י"ב, י') ומתרגמינן דושישו ופסיסו.
<b>הערוך ערך בססגב</b>
הואיל וראויות להפכן בעתר — בב"ר פ' ס"ג "ויעתר יצחק" ריש לקיש אמר שהפך הגזירה, ולפום כן קריין ליה עתרא דהפיך אדרא.
<b>הערוך ערך עתרגב</b>
חזיא לכי סתר לה למינקט בגיליהו — פי' קש.
<b>הערוך ערך גלגא</b>
<h2>דף יד:</h2>
מסככין בנסרין... כדי שיזדקר הגדי בבת ראש.
<b>הערוך ערך זקר</b>
כדי שיזדקר הגדי בבת ראש — ענין רקוד וקפוץ.
<b>הערוך ערך אזדקר</b>
כדי שיזדקר הגדי בבת ראש — דרך הגדי בסיקרא.
<b>הערוך ערך סקרגג</b>
פסל היוצא מן הסוכה — פי' פיסלא עמוד שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה או כגון זיז היוצא למעלה מי' טפחים מן הכותל רחב ד'.
<b>הערוך ערך פסלגב</b>
<h2>דף טו.</h2>
מפקפק ונוטל אחד מבינתים — פיקפוק — פתיחה.
<b>הערוך ערך פקגב</b>
החוטט בגדיש לעשות לו סוכה — פי' חותך וחופר.
<b>הערוך ערך חטגו</b>
<h2>דף טז.</h2>
למיתב עלה ולמישדא אשלי — פי' למיתב עלה — ראויה היא לישב עליה לטוות נעורת או פשתן או קנבוס לאשלא, לפי שכל הנטוה צריך לישב גם הטווה ע"ג מקום גבוה כדי להפשיל וירד למטה וכשזוקפין ארוכה או קצרה על שתי כרעים וסומכין אותה בכותל ויושבין עליה היא ככלי חשובה אע"פ שאינה מטה על מתכונתה לפיכך מיטמאה ומטהרת איברים.
<b>הערוך ערך שדגא</b>
<h2>דף יז:</h2>
המקצע מכולם טפח על טפח — טמא — פי' שחתכן.
<b>הערוך ערך קצעגב</b>
המקצע מכולם טפח טמא... וראוי לטלאי ע"ג חמור — פי' מלשון "בלות ומטולאות" (יהושע ט', ה').
<b>הערוך ערך טלגב</b>
<h2>דף יח.</h2>
דרש ר' יהודה בר אילעאי אבדומא שריא — פי' דג שמניחין אותו בחמה עד שמבאיש ועושין צחנתו אבדומה והוא טרית. פ"א אבדומה — הוא דג שמו ידוע ובל' יוני אבדומין.
<b>הערוך ערך אבדומה</b>
האי צחנתא דבב נהרא שריא — פי' צחנה דגים קטנים כבושים.
<b>הערוך ערך צחןגב</b>
סיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין — פי' אכסדרה היא איספלידא בלשון תלמוד והוא בית שיש לו שלש דפנות ודופן רביעי שמעמידין בו דלת אינה מגופפת כל עיקר אלא ברחבו של בית כולו, ופעמים שעושין לו אמה אחת פצים מכאן ואמה אחת פצים מכאן הן חסר הן יתר, כדקאמרינן בהקומץ (מנחות ל"ג:) אותן פצימין חיזוק לתקרה הוא דעבידי ולא מיקרי בית ופטור מן המזוזה. פי' סיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין — כגון שעשה שתי דפנות אחת ברוח מערבית ואחת ברוח דרומית על פתח האכסדרה וסיכך עליהן, אם יש לפתח האכסדרה פצימין נחשב אותן פצימין כדופן שלישי — וכשרה, אין לה פצימין, אביי אמר כשרה. פי תקרה יורד וסותם שבראש אכסדרא פי' אפחיתא לה דופן אמצעית של אכסדרא. פ"א סוכה זו בחצר לפני אכסדרא כגון שיש לה שתי דפנות כהלכתן אחת במערב ואחת בדרום ואכסדרה ברוח צפון ויש באכסדרה זו פצימין ושני לחיין, אותן שני לחיין נחשבין כטפח שוחק וכשרה, אין לה פצימין אלא פתח אכסדרה פתוח לגמרי, אביי אמר כשרה רואין פי תקרה שבראש האילן כאלו הוא יורד על הארץ והוא דופן וכשרה, רבא אמר פסולה וכו' אפילו נפחת דופן האמצעי תאמר כי היא מן החשבון וכשרה וכו'. תרגום "המסדרונה" (שופטים ג', כ"ג) אכסדרה.
<b>הערוך ערך אכסדרא</b>
סיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין — פי' גאון — לחיים.
<b>הערוך ערך פצם</b>
<h2>דף יח:</h2>
אביי אמר כשרה אמרינן פי תקרה יורד וסותם — פי' במחשבת הדעת ולא בעיקר המעשה.
<b>הערוך ערך פי תקרה</b>
מבוי מפולש — פי' פתוח משני צדדין.
<b>הערוך ערך פלשגא</b>
<h2>דף יט:</h2>
טיט הנרוק יוכיח, שמצטרף למ' סאה, והטובל בו לא עלתה לו טבילה — פי' כגון מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות ומימיו עכורין ואינן זכין, ואלו רוצין להפריד מים זכין לבדם היו ככ' כל' סאין והשאר יהיה טיט, הוא הנקרא טיט הנרוק, כיון שמריקין את המים יורק הטיט עמהם ויוצא עם המים מפני שהוא מעורב במים, הטובל במ' סאה מכוונות שיש בהן הטיט הזה תעלה לו טבילה ויטהר, ואלו היו מ' סאה כולן טיט הזה לא היה כשר לטבול בו והטובל בו לבדו לא עלתה לו טבילה.
<b>הערוך ערך טיט</b>
טיט הנרוק יוכיח — פירשנו בע' טט.
<b>הערוך ערך נרוק</b>
מחצלת קנים מחצלת גדולה.
<b>הערוך ערך מחצלת</b>
<h2>דף כ.</h2>
מחצלת של שיפה ושל גמי — פי' כלי חילף ממין גמי, עיי' בע' לולב.
<b>הערוך ערך שףגיג</b>
של קנים ושל חילף, גדולה — מסככין בה, ארוגה — מסככין בה — פי' עשב הוא ועושין ממנו חבל ומחצלת ובל' ישמעאל חלפא, וי"א שהיא אותה שקורין בלעז קרטקא. וי"א שהוא מין ערבה כההיא דגרסינן בפ' לולב הגזול בגמ' ערבה גזולה (לקמן ל"ד.) כי תניא ההיא בחילפא גילא, אמר אביי ש"מ האי חילפא גילא כשרה להושענא.
<b>הערוך ערך חלףגב</b>
כל החוצלות טמאות טמא מת דברי ר' דוסא — הן מחצלות ממש וכבר פירשנו בע' בודיא.
<b>הערוך ערך חצלת</b>
מאי חוצלות — מזבלי — פי' עושין כמין יריעות (צרות) [קצרות] ואח"כ תופרין אותן ועושין מהן כפיפות וכסויין.
<b>הערוך ערך מזבלי</b>
<h2>דף כ:</h2>
הא — דאית ליה גדנפא, הא — דלית ליה גדנפא — פי' בע' בדיא והוא מסגרת שנעשה לה בית קיבול "והגבול סביב אותה" (יחזקאל מ"ג, י"ז) תרג' גדנפא מקף לה, ותרג' "מסגרת" — גדנפא.
<b>הערוך ערך גדףגב</b>
של שעם ושל גמי — פי' קליפי עץ והוא שגמין שפירשנו.
<b>הערוך ערך שעם</b>
של שק ושל ספירה — פי' השיער שמספר מזנב הסוס ומן הצואר.
<b>הערוך ערך ספרגא</b>
חזו לכנתא דפירי — פי' חוצלות של שעם ושל גמי חזו לתפרן ולעשות מהן כנתא שהיא כלכלה דפירי.
<b>הערוך ערך כנתא</b>
של שק ושל ספירה חזיין לגואלקי ומזבלי — פי' שקים.
<b>הערוך ערך גואלק</b>
חזיין לפרסי ונפוותא — פי' כמו נפה וכברה.
<b>הערוך ערך פרסגז</b>
חזו לנזייתא — פי' כסוי קנקנים של יין.
<b>הערוך ערך נזייתא</b>
מסככין בבודיא, ואם יש לה קיר — אין מסככין בה — פי' מחצלת של קנים דאית לה גדנפא שכופפין ארבע קצותיה ואוגדין ותופרין והכפיפה והתפירה האלה נקראין קיר וכשתהא תפורה וכפופה תהא אסור לסכך בה וכשתהא פשוטה ואינה כפופה ותפורה כשרה לסיכוך.
<b>הערוך ערך בודיא</b>
או שאכלתו מלחת — פי' חפירה שתהא בארץ ויהיה באותה חפירה כמין עפר לבן דומה למלח כדכתיב "ארץ מלחה ולא תשב" (ירמיה י"ז, ו'), ותחתך הכותל מצד לצד ויתאכל העפר וימלח עד שיעשה בה כמין חור כדכתיב "כי שמים כעשן נמלחו" (ישעיה נ"א, ו').
<b>הערוך ערך מלחגא</b>
מרבג של אבנים — בע' רבג.
<b>הערוך ערך מרבג</b>
וכן מרבג של אבנים וכן סוור של קורות ס"א מרבק — פי' מרבג כמו בנין של אבנים זה ע"ג זה כדתניא בריש תורת כהנים (פרק ד' פרשה ד') לענין זריקה, יכול יהא זורק ורובג ופי' שיתן אחד על אחד כמו מרבג של אבנים.
<b>הערוך ערך רבג</b>
וכן נדבך של אבנים וכן סוור של קורות — פי' מוכרי העצים והקורות מתקנין אותן אחד על אחד סדורים שלא יתעקמו. ס"א צבר של קורות — פי' קורות צבורות זו על זו.
<b>הערוך ערך סוור</b>
<h2>דף כא.</h2>
ותחתיהן חלול מפני קבר התהום — פי' קבר התהום שאין אדם מכיר בו כל עקר, כדתניא אי זו היא טומאת התהום שלא הכיר בה אדם (נזיר ס"ג.) כלומר דבר זה כאילו משוקע בתהום ואין דרך לעמוד עליו.
<b>הערוך ערך קברגב</b>
מודה ר' יהודה כמלא אגרוף — פי' פס יד כפופה בטפח בלא בוהן ועשויין בני אדם להכות כדקאמרינן (סנהדרין כ"א.) בעלי אגרופין כתיב "ולהכות באגרוף רשע" (ישעיה נ"ח, ד').
<b>הערוך ערך אגרוף</b>
ומודין בשקיפין ובנקיקי הסלעים — פי' הרי הן חורין דכתיב "סעיפי הסלעים" (ישעיה נ"ז, ה') ותרגמינן תחות שקיפי כיפיא, ונקיקין הן דומין לשקיפין אלא אחד נעשה ע"י מטר ואחד נעשה מאליו, אי נמי חררוהו חיות השדה מיהא שניהם שלא ע"י אדם.
<b>הערוך ערך שקףגא</b>
<h2>דף כא:</h2>
מניין שאפילו שיחת חכמים צריכה תלמוד ת"ל "ועלהו לא יבול" (תהלים א', ג') — פי' עלי האילן נקראות שיחים דכתיב "תחת אחד השיחים" (בראשית כ"א, ט"ו) כמו שנקראו דברי תורה שיחים דכתיב "והקיצות היא תשיחך" (משלי ו', כ"ב).
<b>הערוך ערך סחגא</b>
<h2>דף כב.</h2>
סוכה מדובללת — כבר פירשנו בע' דבל.
<b>הערוך ערך מדבלל</b>
סוכה מדובללת ושצילתה מרובה מחמתה — כשרה פי' בגמ' רב אמר מאי מדובללת — מדולדלת — כלומר יש לה מעט סיכוך ואף על פי כן אם צילתה מרובה מחמתה כשרה וחדא קתני, ושמואל אמר מבולבלת — והיינו קנה עולה וקנה יורד.
<b>הערוך ערך דבלגב</b>
<h2>דף כג.</h2>
שהיה ר"מ אומר כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו... ולא גולל לקבר — פי' גולל כסוי הקבר.
<b>הערוך ערך גללגא</b>
דמתיחא באשלי מלעיל — פי' אשלא — חבל שעושין מפשתן או קנבוס, ויש שעושין חבלים מן חריות של דקל ומושכין בהן את הספינה.
<b>הערוך ערך אשלגב</b>
<h2>דף כג:</h2>
זימנין דמייתא קווצא ולאו אדעתיה — פי' ענין צמיתה וכבר פי' ענין הזה בע' כווץ.
<b>הערוך ערך קווץ</b>
<h2>דף כד:</h2>
מקיש יציאה להויה — והלכה והיתה.
<b>הערוך ערך הויה</b>
<h2>דף כה.</h2>
דירה שתשמישה לאויר — פי' אויר — תרביצה והיא מילוסא של חצר.
<b>הערוך ערך אויר</b>
וכן בנקע שהוא עמוק י' טפחים — פי' בקיעות של שדות כעין גומות.
<b>הערוך ערך נקע</b>
<h2>דף כו.</h2>
גנו ארקתא דסורא — רקת פי' בלעז ריפא של נהר והיא גבוה הרבה על הנהר.
<b>הערוך ערך רקת</b>
פרצה קורא לגנב — פי' כשהגנב רואה פרצה מחשב ואומר מכאן אני יכול לגנוב, הכא נמי אי עביד סוכה אמרי גנבי כדעייל למיכל לא מצי חזי לן ומצינן למגנב.
<b>הערוך ערך פרץגב</b>
משום בקי — פי' י"א פשפש בלשון ערבי בק, ונמצאת במטות ובמחצלאות ששוכבין בהן בני אדם ובספינות ובכל מקומות. וי"מ זבובים קטנים.
<b>הערוך ערך בקגג</b>
גרגשתא — "במעבה האדמה" (מלכים-א' ז', מ"ו) תרג' בעובי גרגשתא.
<b>הערוך ערך גרגשתא</b>
<h2>דף כו:</h2>
ת"ר שכח ושמש מטתו בתפילין — אינו אוחז לא ברצועה ולא בקציצה, עד שיטול ידיו — פי' יש לתפלה של ראש ד' בתים ומכונסין לתוכה ד' פרשיות, שמע, והיה אם שמוע, קדש לי, והיה כי יביאך. וכל בית שמו קציצה לפי שהיא קצוצה מחברתה. פ"א קציצה היא הטבלא.
<b>הערוך ערך קץגיב</b>
<h2>דף כז.</h2>
ישלים במיני תרגימא — פי' מיני כיסנין, דתניא בתוספתא דברכות (פ"ד) הביאו לפניו מיני תרגימא מברך עליהם בורא מיני כסנין.
<b>הערוך ערך תרגימא</b>
טרגימא ס"א תרגימא — פי' בע' ת'.
<b>הערוך ערך טרגימא</b>
<h2>דף כח.</h2>
שיחת דקלים — פירש רב שרירא בתשובות — יום שאין בו נשיבת רוח במקומינו, יש בני אדם בקיאים פורסין סדין בין הדקלים ואין מתנענע ועומדים בין שני דקלים הקרובים זה לזה ורואין איך ינועו חריותיהם זה אצל זה יש בו סימנין שמכירין בהן הבקיאין כמה דברים, ואמרו ממר אברהם גאון שהיה בשנת אלף ק"מ לשטרות שהיה מכיר בשיחת דקלים.
<b>הערוך ערך סחגא</b>
ממשלות כובסין ממשלות שועלים.
<b>הערוך ערך משל</b>
דבר קטן הויא דאביי ורבא — פי' הקושיות שהיו נושאין ונותנין בהן אביי ורבא פשוטות וסדורות ומכוונות היו ביד רבן יוחנן בן זכאי וכך היו מתעסקין בהן.
<b>הערוך ערך הויא</b>
<h2>דף כח:</h2>
ומטיל בסוכה — פי' מהלך. "וחוג שמים יתהלך" (איוב כ"ב, י"ד) תרג' ותקוף רומא דשמיא יטייל.
<b>הערוך ערך טייל</b>
מקרא ומשנה — במטללתא תנויי בר ממטללתא — "ושננתם" (דברים ו', ז') תרג' ותתנינון.
<b>הערוך ערך תןגא</b>
<h2>דף כט.</h2>
חצבא ושחיל — בר ממטללתא — פי' כד. חצבא ושחיל.
<b>הערוך ערך שחל</b>
שרגא — "כי נר מצוה" (משלי ו', כ"ג) תרג' מטול שרגא הוא פוקדנא. "נר רשעים ידעך" (איוב כ"א, י"ז) שרגא דרשיעי.
<b>הערוך ערך שרגגא</b>
וקא מבלבל מצובייתא — פי' בע' קירוס.
<b>הערוך ערך מצביתא</b>
וקא מבלבל מצובייתא — פי' אומנות שעושין מן קנים דקים חלקין שבו אורגין אורגים בידים וברגלים והוא קלוט בשתי כמו הנירים עצמן.
<b>הערוך ערך קרס</b>
אמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבן בחשך — פי' כלי שנותנין בו הנר מפני הרוח שלא תכבה.
<b>הערוך ערך פנס</b>
על כותבי פלסטר.
<b>הערוך ערך פלסטר</b>
<h2>דף כט:</h2>
בשביל ד' דברים נכסי בעלי בתים יורדין לטימיון — פי' אוצר המלך.
<b>הערוך ערך טמיון</b>
<h2>דף ל.</h2>
אמר להו רבא להנהו אוונכרי — פי' לשון פרסי עושי מלאכת הנשיא.
<b>הערוך ערך אונכרי</b>
<h2>דף לא.</h2>
פעיתא היא דא — פעי פי' צועק... מלשון "כיולדה אפעה" (ישעיה מ"ב, י"ד).
<b>הערוך ערך פעגא</b>
כשורא — פי' קורה.
<b>הערוך ערך כשרגב</b>
האי כשורה דמטללתא עבדו תקנתא משום תקנת מריש — פי' תקנת מריש, כדתנן בהנזקין פ"ה בגיטין (מ"ה) על המריש הגזול שבנאו בבירה שיתן את דמיו. "וכפיס מעץ יעננה" (חבקוק ב', י"א) תרג' ושיפא מגו מרישא עני לה.
<b>הערוך ערך מרש</b>
<h2>דף לב.</h2>
לולב כפוף, קווץ, סדוק — פי' ענין צמיתה וכבר פי' ענין הזה בע' כווץ.
<b>הערוך ערך קווץגא</b>
חרות — פסול, דומה לחרות — כשר ובגמ' רבי יהודה אומר יאגדנו... אימא חרותא — בעינא כפות, וליכא — פי' חרות הוא חרותא והן חריות של דקל.
<b>הערוך ערך חרתגג</b>
והוא דעביד כי המנק — פי' כלי של מתכת הוא שאוכלין בו פרסיים שלא יהו מכניסים ידם לפיהם והיו אוכלין בו בשר וחתיכות, ולענין לולב שני הוצין העליונין שהן תיומת אם נפרדו זה מזה והמנק הוא כלי שיש בו שני ראשים.
<b>הערוך ערך המנק</b>
נפרצו עליו — פסול. אמר רב פפא נפרצו דעביד כי הפיא — פי' ההוצין שבשדרה כשנחתכין מן השדרה נקרא הפיא, כדגרסינן בסוף הלכה קמא דפ' הגוזל עצים (ב"ק צ"ו.) אמר רבא האי מאן דגזל לוליבא ועבדא הוצי קני, מ"ט מעיקרא לוליבא והשתא הוצי, הוצי ועבדינהו הפיא קני מעיקרא הוצי והשתא הפיא, הפיא ועבדינהו שישורא לא קני, מ"ט דהדר סתר ליה והוי הפיא, והוא כעין שבירה מעין פרצה, נפרדו עליו — כשר שנתפרדו בהוצין.
<b>הערוך ערך הפיא</b>
נחלקה התיומת — פסול — פי' תיומת גבא דהוצא דמתיים להו לשני צדי העלה ומשוי ליה חד, כי כל אחת ואחת כפולה לשתים ותיומה מגבה אם נפרדו ההוצין זה מזה ועמד כל אחד כשהוא כפול לשנים והתיומת שלהן קיימת — כשר, ואם נחלק התיומת הרי הן כאלו נפרצו העלין ופסול.
<b>הערוך ערך תיים</b>
אימא אופתא — כפות מכלל שהוא פרוד, והאי כפות ועומד הוא — שורש של דקלים ובלעז ציפו.
<b>הערוך ערך אפיגב</b>
<h2>דף לב:</h2>
ציני הר הברזל כשרות וזו היא פתחה של גיהנם — צינין — דקלים קטנים.
<b>הערוך ערך צני</b>
נקטם ראשו — "טרף בפיה" (בראשית ח', י"א) תר"י קטים בפומה ענין שבירה.
<b>הערוך ערך קטםגא</b>
היו ענביו מרובין מעליו — פי' פרצידין.
<b>הערוך ערך ענבגא</b>
דולבא — ערמונים — דולבי "לח ולוז וערמון" (בראשית ל', ל"ז) תרג' ודדלוב.
<b>הערוך ערך דלבגא</b>
תנא קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס — "מעשה עבות" (שמות כ"ח, י"ד) תר"י עובד קליעה.
<b>הערוך ערך קלעגב</b>
<h2>דף לג.</h2>
נקטם ראשו ועלתה בו תמרה — פי' הציץ קודם שהוא פתוח דומה לתמרה.
<b>הערוך ערך תמרגב</b>
<h2>דף לג:</h2>
מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות — פירוש מי שחתך ראשו של חי הכל יודעין כי בחתיכת ראשו ימות, ואם אמר איני מתכוון למיתתו אלא להוציא ממנו דם לדבר צורך — אין ממש בדבריו אלא הרי כמתכוון להמיתו ורוצח הוא, והיכא פליג ר"ש כגון (שבת כ"ב.) גרירא דאפשר דלא עביד חריץ, ואפילו עביד אפשר דלא ניחא ליה, וכן בלולב הגזול והוא דאית ליה הושענא אחריתי — אבל פסיק רישיה ליכא לספוקא דלא ימות ובודאי דניחא ליה, דאי לא הוה ניחא ליה היכי הוה פסיק רישיה.
<b>הערוך ערך פסק</b>
הותר איגודו בי"ט — שוזר שני קצות של הוצא ונועצו בהושענא עצמה כדי שלא יתפזרו, וכן דרך אוגדי הירק.
<b>הערוך ערך אגדגא</b>
<h2>דף לד.</h2>
כי תניא ההיא בחילפא גילא. אמר אביי ש"מ האי חילפא גילא כשרה להושענא — שהוא מין ערבה.
<b>הערוך ערך חלץגב</b>
<h2>דף לד:</h2>
עלתה חזזית על רובו — "או גרב או ילפת" (ויקרא כ"א, כ') תרג' או גרבן או חזזן.
<b>הערוך ערך חזז</b>
ניטלה פיטמתו — פי' ר"ח ז"ל נראין הדברים שהוא דד החוטם כפיטמא של דד, כדתנן (עוקצין פ"ב, מ"ג) פיטמא של רמון, אבל הא דאמר רבי יצחק (לקמן ל"ה:) ניטלה בוכנתו הוא קצה העץ הנתון באתרוג
<b>כגון בוכנא], האי בוכנא דשף מדוכתיה — טרפה, ושם המדוך עוד [בוכנא] כדגרסינן (לקמן נ"ב.) בוכנא ואסיתא. ובאתרוג עץ שהוא תלוי בו באילן [הוא] כמין בוכנה ובעיקר האתרוג חקוק כמו אסיתא והעץ נתון בה, וקיימא לן שאם נעקרה הבוכנא מן האסיתא חיישינן שמא ניטל מגופו של אתרוג עמה וחסר האתרוג ופסול, אבל אם הבוכנא באתרוג קיימת בתוך האסיתא ונחתך העץ למעלה ממנה כשר שהרי העיקר קיים וזהו ניטל עוקצו כשר. ר' גרשום ז"ל פי' בוכנתו שהפיטמא נכנסת באתרוג כהאי בוכנא באסיתא ואם ניטלה הפיטמא כולה שנשתרשה מן האתרוג היינו ניטלה פיטמתו דתני במתניתין וזה הפי' סבירא לן שזה הפיטמא לא יקשה על שאר פיטמא. [הערוך ערך פטםגב</b>
אתרוג הכושי פסול — פי' כושי אוכמא והוא שחור.
<b>הערוך ערך כשגב</b>
והירוק ככרתן — פי' מין צבע ירקרק תרג' החציר — כרתי בשביל שהן ירוקין ובלעז פרסינו.
<b>הערוך ערך כרתגא</b>
<h2>דף לה.</h2>
ר' אבהו אומר אל תקרא "הדר" (ויקרא כ"ג, מ') אלא "הידור" שכן בל"י קורין למים הידור. איזהו אילן שגדל על כל מים הוי אומר זה אתרוג.
<b>הערוך ערך הדרגד</b>
<h2>דף לה:</h2>
תני רב (יוסף)
<b>יצחק] ניטלה בוכנתו — פי' בכנא — עלי. [הערוך ערך בכאן</b>
אמר רבא האי אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא — כשרה — פי' נקלפה... כגון שניטל קרום העליון כמו התמרה האדומה שנקלפה עורו כשרה.
<b>הערוך ערך גלדגא</b>
אהינא סומקא — פי' אהיני פרי של תמרים שאינן מבושלין וכל בוסר בל' תלמוד — אהיני.
<b>הערוך ערך אהין</b>
<h2>דף לו.</h2>
והוא דקיימי סימפונהא — פי' הקנים החלולים שבתוך הריאה שיכנס מהן הרוח מן "פסנתרין וסימפונהא" (דניאל ג', ה').
<b>הערוך ערך סמפוןגג</b>
ומנומר — פסול — פי' נקודות.
<b>הערוך ערך מנומר</b>
ויש אומרים אף התיום — רב האי ז"ל אמר התיום שאמרו שני פנים הם שנים דבוקין בברייתן ואחד שהוא שני חצאין חלוקין מלמעלן ומחוברין מלמטן כל שהוא כך ראינו קדמונינו אומרים כראותם אותו זהו תיום.
<b>הערוך ערך תיים</b>
<h2>דף לו:</h2>
מקורזלות — פי' מתוקנות ואין בהן חידודין. פ"א שראשיהן חד, פ"א אבנים רכות.
<b>הערוך ערך מקורזלות</b>
לא צריכא אע"ג דעבדה דפין דפין — פי' מרובע כגון לוח.
<b>הערוך ערך דף</b>
ר' חנינא מטביל בה ונפק בה — פי' חותך חתיכה מן האתרוג ואוכלה והיה יוצא ידי חובתו בנשאר.
<b>הערוך ערך טבלגא</b>
ר"מ אומר אפי' במשיחה — פי' יתר.
<b>הערוך ערך משחגג</b>
אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב — פי' חוטין של זהב ועיקרו מלשון גמי.
<b>הערוך ערך גמן</b>
<h2>דף לז.</h2>
מעשה ביהירי ירושלים. ס"א יקירי ירושלים.
<b>הערוך ערך יהרגב</b>
מעשה ביהירי ירושלים — פירוש אנשים בעלי גאות אינו טוב להן לעשות כמעשה שעושין אחרים שגנאי הוא להן.
<b>הערוך ערך יחיד</b>
אמר להו רבא להנהו דגדלי הושענא דבי ריש גלותא כי גדליתו הושעני עבידו להו בית יד.
<b>הערוך ערך הושענא</b>
נפל מן השפופרת לשוקת — פסול — פי' קנה חלול מתוקן להדליק בו אש של פרה. וי"א קנה שיש לו פקק מצד אחד שמתוקן להשים בו אפר פרה.
<b>הערוך ערך שפפרת</b>
<h2>דף לז:</h2>
אמר רבא לא לידוץ איניש לוליבא בהושענא — פי' לא ינעוץ.
<b>הערוך ערך דץגא</b>
לא לידוץ איניש לוליבא בהושענא — פי' לא יכניס אדם לולב בערבה לאחר שאגד ערבה והדס, דלמא בהדי דדחיק ליה נפלין עליו ועבדי חציצא אלא כי אגיד הערבה והדס אגיד נמי לולב. לא ליגוז איניש לוליבא בהושענא — פי' אם ארוך הלולב ביותר לא יגוז אותו למטה לאחר שנאגד בערבה.
<b>הערוך ערך השענא</b>
והיכן היו מנענעין — בהודו לה' תחלה וסוף ובאנא ה' הושיעה נא — פי' ניענוע זה זולתי מוליך ומביא מעלה ומוריד ששנינו במנחות (ס"ב.) בענין שתי הלחם וכבשי עצרת, ואמר רבה התם וכן לולב, אלמא צריך לנענע בהולכה ובהובאה ג' פעמים זולתי מוליך ומביא מעלה ומוריד ועיקר דבר זה מתלמוד א"י (ירו' סוכה פ"ג, ה"ח) דגרסינן התם ר' חייא בר אשי בשם רב המשכים ללכת בדרך נוטל לולב ומנענע שופר ותוקע וכשמגיע זמן קרית שמע קורא ומתפלל, תני צריך לנענע ג' פעמים על כל דבר ודבר, בעי ר' זירא הכין חד והכין חד או הכין והכין חד פי' כבר אמרנו צריך ניענוע ג' פעמים בעי ר' זירא ההולכה תחשב פעם אחת וההובאה פעם אחת או ההולכה וההובאה פעם אחת נחשבין, וצריך להוליך ולהביא שלשה פעמים בכל אחד ואחד.
<b>הערוך ערך נעגב</b>
כל העם מטרפין בלולביהן והן לא נענעו אלא באנא.
<b>הערוך ערך טרףגא</b>
<h2>דף לט.</h2>
מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא דכתיב "וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי" (שמואל-ב' י"ח, כ"ג) — כלומר רץ אחימעץ והקדים את הכושי.
<b>הערוך ערך עברגד</b>
<h2>דף לט:</h2>
הפיגם והירבוזין — פירוש פיגם בלעז רוטא ובל' ישמעאל פיגאן.
<b>הערוך ערך פיגם</b>
הפיגם והירבוזין השוטים והחלגלוגות — פי' ירבוזין — אספריגי של גנות, שוטין — אספריגי של שדות, וי"א פינוקלי.
<b>הערוך ערך ירבוז</b>
הפיגם והירבוזין השוטין והחלגלוגות — פי' פינוקלי.
<b>הערוך ערך שטגה</b>
הפיגם והירבוזין השוטין וחלגלוגות — פי' בל' ערבי אלפרפחין ובלעז פורקקלי.
<b>הערוך ערך חלגלגות</b>
והכוסבר של הרים — "והמן כזרע גד" (במדבר י"א, ז') תרגום ירושלמי כסבר חיור, וכך שמו בלשון ישמעאל כסבר פירוש כוליינדרו בלעז.
<b>הערוך ערך כסבר</b>
כרפס שבנהרות וגרגר שבעפר — ירושלמי (שביעית פ"ט, ה"א) ר' יוסי בר חנינא אמר פיטרוסילינון. י"א כרפס בל' לעז אפיו ובל' ישמעאל כרפס.
<b>הערוך ערך כרפס</b>
הגרגר של אפר — גרגר היינו גרגל דלעיל. יש ספרים שכתוב בהן גרגל ויש ספרים שכתוב גרגר.
<b>הערוך ערך גרגרגא</b>
בכדי מן שנו... מאי משמע דהאי מן לישנא דמזוני הוא דכתיב (דניאל א', ה') "וימן להם המלך" — פי' כדי מזונותיו כלומר כדי שימכור אלו ויקנה בדמיהן פת ובשר כדי אכילתו.
<b>הערוך ערך מןגא</b>
<h2>דף מ.</h2>
עלי קנים ועלי גפנים שגבבן בחיבה על פני השדה לקטן לאכילה — פי' גבבן בחיבה שלקטן לשומרן באוצר, לקטן לאכילה למאכל בהמתו — יש בהן משום קדושת שביעית שמתבערין בשביעית דאסורין לאחר שיצא שביעית, לקטן לעצים לשרוף — אין בהן משום קדושת שביעית ומותרין אפי' לאחר שיצא שביעית.
<b>הערוך ערך חבגב</b>
הנאתו וביעורו באין כאחת — פי' דרך האכילה ללעוס ולבער המאכל וכיון שמגיע בחניכיו נהנה חכו מן המאכל ונתבער הפרי כאחת, לאפוקי משרה וכביסה כגון פירות שמלבנין ומכבסין להן, משרה ששורין בו הפשתן וכביסה שאחר ביעורן מתכבסין ומתלבנין, ונמצאת הנאתן אחר ביעורן ואסור וכן העצים.
<b>הערוך ערך הנאתו</b>
עצים דמשחן — בע' שחן.
<b>הערוך ערך משחן</b>
והא איכא עצים דמשחן — פי' עצים שמדליקין בהן התנור לאחר שריפת העצים הנאתן לאפות בהן את הפת, והעשויין להתחמם בהן בני אדם הנאתן וביעורן שוה שהעצים
<b>בוערין] והאדם מתחמם בהם. [הערוך ערך שחןגא</b>
לאכלה ולא למישרה ולא לכביסה — פי' שריית הפשתן וכיבוס הבגדים.
<b>הערוך ערך שרגא</b>
<h2>דף מ:</h2>
ומוציא אני את המלוגמא — שאינו שוה בכל אדם — פי' רפואה.
<b>הערוך ערך מלגמא</b>
לאכלה ולא לעשות ממנה אפיקטפיזין — פי' אפיקטפיזין בל"מ היא הקיא, ושמעתי שהוא ג' מלות אפיק, טפי, זון. הוציא עודף המזון כי כן דרך האיסטומכא כשיעדיף עליה האוכל ולא תקבלנו ואז תתגלגל האיסטומכא ויקיא האדם. "שורו עבר ולא יגעיל" (איוב כ"א, י') תרג' ולא יפקטיז.
<b>הערוך ערך אפקטפיזון</b>
בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית — פי' אבקה כמו ריח אסור שביעית, שעיקר אסור שביעית האוצר פירות שביעית עד שמינית, וסחורה אינה עיקר אסור אלא מדרשה לאכלה ולא לסחורה, כמו אבק רבית שאינו רבית גמור.
<b>הערוך ערך אבקגא</b>
<h2>דף מא.</h2>
התקין רבן יוחנן בן זכאי... שיהא יום הנף כולו אסור — פי' יום הנפת העומר והוא י"ו בניסן אסור לאכול מן החדש.
<b>הערוך ערך נףגא</b>
<h2>דף מב.</h2>
עולת העוף שנמצאת בין אגפיים — אגפיים... בעופות.
<b>הערוך ערך אגףגב</b>
קטן היודע לנענע — חייב בלולב, ויודע להתעטף — חייב בציצית וכו'.
<b>הערוך ערך קטןגא</b>
<h2>דף מג.</h2>
ראשון... דאיתיה מן התורה בגבולין מנא לן דכתיב "ולקחתם לכם" (ויקרא כ"ג, מ') — שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד — פי' כל א"י קרוי גבולין לבד מירושלים.
<b>הערוך ערך גבלגב</b>
<h2>דף מג:</h2>
אי הכי כל יומא נמי לידחו — אתי לפקפוקי בלולב — פי'... ענין זלזול היתר ושיבור.
<b>הערוך ערך פקגד</b>
מרביות של ערבה — פי' ענפים גדולים של ערבה.
<b>הערוך ערך מרביות</b>
<h2>דף מד.</h2>
עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים — הלכה למשה מסיני — פי' עשר נטיעות, כדתנן בריש שביעית (פ"א, מ"ו) עשר נטיעות המפוזרות בתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה, ואע"ג דאסור לחרוש קודם ראש השנה דשביעית שדה הלבן ושדה האילן מפסח (ועד עצרת)
<b>ומעצרת] כמפורש ברפ"ב בשביעית (מ"א) ר' שמעון אומר וכו', אלו נטיעות שהן ילדות מותר לחרוש בשבילן עד ראש השנה כדגרסינן בריש משקין (מ"ק ד'.) הלכתא למישרי ילדה. [הערוך ערך עשר</b>
ערבה יסוד נביאים — פי' הנביאים הורו אותם לעשות כך, מנהג נביאים — בלא הוראה ובלא תיקון... שכחוה וחזרו הנביאים והורו להם ההלכה ויסדוה להם כלומר יסדוה, כי הלכה למשה מסיני היא.
<b>הערוך ערך ערבגז</b>
דילכון אמר, דילהון היא — פי' אמר ר' יוחנן לחזקיה בנו של ר' חייא שהוא בבלי דילכון אמר, כלומר רב כהנא החכם שלכם שהוא בבלי, דילהון היא מדרבנן ואינה לא הלכה ולא יסוד, ושנינן כי אמר ר' יוחנן הלכה למשה מסיני ויסוד נביאים בזמן שבית המקדש קיים ובגבולין וכי אמר רב כהנא בזמן הזה מדרבנן.
<b>הערוך ערך דלכון</b>
<h2>דף מד:</h2>
אתאן בני קרייתא מקשקשין בכרמיא ואכלין זיתיא, אריך או לא אריך — פירוש כשר לי להנות מאותן הזיתים שנתקשקשו בשביעית כדכתיב "לא אריך לנא למחזא" (עזרא ד', י"ד).
<b>הערוך ערך ארךגא</b>
לחשוכיא — תרגום "דלת עם הארץ" (מלכים-ב' כ"ד, י"ד) חשיכי עמא דארעא.
<b>הערוך ערך חשך</b>
תרי קשקושי הוו, חד — אברויי אילני, וחד — סיתומי פילי — כבר פי' בע' אבר. י"מ קשקוש היינו עידור אלא שעידור בגפנים וקשקוש בזיתים.
<b>הערוך ערך קשקש</b>
אברויי אילני — פי' אברויי אילני — מניחין זבל תחת האילנות להברותן, מזבלין האילנות שהן בריה להן כלומר מאכל כמו "להברות את דוד" (שמואל-ב' ג', ל"ה). לסתומי פלי — פלחי, כדכתיב "כמו פולח ובוקע בארץ" (תהלים קמא, ז'). [הערוך ארך אברויי]. כסא דהרסנא — פי' מביאין דגים קטנים מלוחין וקמח וחומץ ומבשלין אותן.
<b>הערוך ערך הרסנא</b>
<h2>דף מה.</h2>
מלקטין משם מרביות של ערבה — פי' ענפים גדולים של ערבה.
<b>הערוך ערך מרביותגב</b>
אני והוא הושיעה נא — פי' הדברים אמורים כדכתיב "בכל צרתם לו צר" (ישעיה ס"ג, ט') ומפורשין במגילת איכה בסוף גדע בחרי אף (ב', ג') אמר הקב"ה כבר נשבעתי לבני "עמו אנכי בצרה" (תהלים צ"א, ט"ו) בדין הוא שאהא עמהם בצרה הדא הוא דכתיב "השיב אחור ימינו" (איכה שם), ואומר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" (תהלים קל"ז, ה'), ובסוף גילה לדניאל הדא הוא דכתיב "ותעמוד לגורלך לקץ הימין" (דניאל י"ב, י"ג), עד קץ נתתי לימיני כל זמן שימיני משועבדת בני משועבדים, גאלתי ימיני גאלתי בני, הוא שדוד אמר "למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני" (תהלים ס', ז').
<b>הערוך ערך אןגג</b>
מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא. גמרא תניא מקום קלניא היה, ותנא דידן מ"ט קרי ליה מוצא — דמפיק מאכרגא דמלכא — פי' שלא יתנו הדרים שם מס.
<b>הערוך ערך קלניא</b>
<h2>דף מה:</h2>
שמא תאמר אבד סברם ובטל סיכויים ת"ל "עומדים" "עצי שטים עומדים" (שמות כ"ו, ט"ו) — לעולם ולעולמי עולמים — פירוש סבר שאנו סוברים שהקב"ה מחזירן לנו, ת"ל "עומדים" שודאי יעמדו לעולם. "לתת לכם אחרית ותקוה" (ירמיה כ"ט, י') תרג' סוף וסיבור, "ישכן בטח" (משלי א', ל"ג) תרג' ישרי בסברא.
<b>הערוך ערך סברגא</b>
שמא תאמר אבד סברן ובטל סיכויין — ויש מהן בע' סבר, "רב עוד יוסף בני חי" (בראשית מ"ה, כ"ה) תר"י סכיית למיחמי, "ראה פניך לא פללתי" (שם מ"ח, י"א), "לישועתך קויתי ה"' (שם מ"ט, י"ח) "הבט דרך ים ויעל ויבט" (מלכים-א' י"ח, מ"ג) תרג'
<b>סכי לאורח מערבא] וסליק וסכא. [הערוך ערך סךגה</b>
יכול אני לפטור את העולם מן הדין וכו' — פי' רבי שמעון בן יוחי היה במערה י"ג שנים ונראה לו (אלהים בדרך גדול כבודו)
<b>בדרך מראות אלהים גודל כבודו] והיה אומר יכול אני לפטור את העולם כגון [זה] האמור בסדום אם אמצא שם כך וכך צדיקים ונשאתי לכל המקום, מיום שנבראתי ועד עכשיו כלומר בזכותי יתקיים העולם ולא ישחתנו האלהים ואפילו אם אין שם צדיק אחר, ואם בני עמי זכותינו מגנת משנברא העולם ועד עכשיו, ואם יותם בן עוזיהו עמנו מגינים אנו על כל באי העולם שלא תהא כלייה כגון המבול, ומאי שנא אלו שלשה — שנתברר אצלו שכל הצדיקים קבלו בעולם הזה מעין השמור לעולם הבא ואלו לא קבלו כלום, לכך זכותם גדולה משאר הצדיקים. [הערוך ערך פטרגא</b>
ראיתי בני עלייה והן מועטין — פי' ראיתי ברוח הקודש כגון בראיית חלום כי הצדיקים שבדור הזה הראויין לעלות לגן עדן מועטין הן.
<b>הערוך ערך עלגא</b>
דרי דקמי הקב"ה — פי' שורה של צדיקים.
<b>הערוך ערך דרגה</b>
הא — דמסתכלי באספקלריא המאירה, הא — דמסתכלי באספקלריא שאינה מאירה — פי' "כי לא יראני האדם וחי" על הוד שכינה נאמר שהוא הוד בוהק ואין בריה יכולה להסתכל בו, וכל המסתכל מת מיד, וכל הנביאים ראו כבודו מתוך ספקלריא שאינה מאירה כאור כחוש, ונדמה להן שראו מראה וזהו כאדם זקן שאורו כחוש ורואה הנמוך כאילו גבוה והאחד כשנים וכן כיוצא בהן ואינו כך, וזהו שאמר הכתוב "וביד הנביאים אדמה" (הושע י"ב, י"א) כלומר מראה שרואין דמיון ולא עיקר, ומשה רבינו נסתכל בכבוד ובהוד השכינה בספקלריא המאירה מאחורי הוד השכינה וביקש יותר מראה מן ההוד ולא ניתן לו. וכענין הזה מפורש בריש ויקרא רבה (פ"א) מה בין משה רבינו לכל הנביאים, ר' יהודה ב"ר אלעאי אומר כל הנביאים ראו מתוך ט' אספקלריות
<b>הה"ד] "וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני" (יחזקאל מ"ג, ג'), ורבנן אמרי כל הנביאים ראו מתוך ספקלריא מלוכלכת הדא היא דכתיב "וביד הנביאים אדמה" (הושע י"ב, י"א), ומשה רבינו ראה מתוך אספקלריא מצוחצחת, שנאמר "ותמונת ה' יביט" (במדבר י"ב, ח'), הרי ר"י ב"ר אלעאי ורבנן כולן שוין שראה משה רבינו שלא כראיית כל הנביאים, הנה בין למאן דגריס תנאי היא והוא ר"י ב"ר אלעאי ורבנן ובין מאן דגריס בלא תנאי נתברר פירוש שמועה זו, ומכל מקום אין שם דבר מברר ראיית דמות ידועה שהרי יחזקאל שפירש במרכבה לא הזכיר אלא רוח גדולה וענן גדול ואש מתלקחת ומתוכה כעין החשמל מתוך האש, אבל דברי הכל ההוד והכבוד הגדול הוא כבוד השכינה לא ניתנה רשות להסתכל בו לכל בריה וכל שהוא חכם מבין מדעתו אבל לפרש יותר מזה בהוד השכינה לא ניתנה רשות. [הערוך ערך ספקלר</b>
אספקלריא — יש ספרים שכתוב בהן ספקלריא והוא בע' סמך.
<b>הערוך ערך אספקלריא</b>
הא — דעיילי בבר, הא — דלא עיילי בבר — פי' ששמענו החשובין הנכנסין בלא רשות המלאכים העומדין לפני השכינה — מועטין, אבל אותן שאין נכנסין עד שימלכו עם השכינה — המלאכים הרבה, וי"א הצדיקים העולין בגן עדן בבניהן כלומר שיהא צדיק ובנו כמותו כמו ר' שמעון ובנו מועטין בדור הזה.
<b>הערוך ערך ברגא</b>
<h2>דף מו.</h2>
תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן דברי ר', וחכמים אומרים אין מברכין עליהן אלא שחרית בלבד. אתמר, אביי אמר הלכה כרבי, רבא אמר הלכה כחכמים... אמר רב מרי בריה דבת שמואל חזינא לרבא דלא עביד כשמעתיה... אלא כל אימת דמנח להו מברך — וכן הלכתא.
<b>הערוך ערך ברךגא</b>
<h2>דף מח.</h2>
שני ספלים של כסף היו שם — פי' שמות כלים. פ"א ספל — סאה ופלגא. "וישם באגנות" (שמות כ"ד, ו') תר"י ספלים.
<b>הערוך ערך ספל</b>
<h2>דף מח:</h2>
אחד מעובה ואחד מידק — פירוש ספל אחד קילוחו עבה שמוציא הרבה, ואחד דק שמוציא מעט מעט.
<b>הערוך ערך עבגב</b>
יומא חד שבקתיך ושויתיך פרוונקא — פי' יש בריה שמהלך לפני ארי וקורין אותה פרוונקא... ופי' פרוונקא שליח.
<b>הערוך ערך פרוונקא</b>
משכיה דההוא גברא דמשוינן ליה גודא, ומלינן ביה מיא — כבר פי' בע' אסלא.
<b>הערוך ערך גדגי</b>
משכיה דההוא גברא דעבדינן ליה גודא — גוד הוא חמת מים.
<b>הערוך ערך אסלא</b>
ר' יהודה אומר שני קשואות היו שם — פי' כלים כעין קשוה שפי' בע' קס.
<b>הערוך ערך קשוות</b>
אותו היום נפגמה קרן המזבח, והביאו בול של מלח וסתמוה — פי' חתיכה של מלח.
<b>הערוך ערך בולא</b>
<h2>דף מט.</h2>
שיתין מחוללין ויורדין עד תהום.
<b>הערוך ערך שתגא</b>
<h2>דף מט:</h2>
אפילו תימא ר' אלעזר ב"ר צדוק דאיקלט. איכא דאמרי לימא מתניתא ר"א ב"ר צדוק ודאיקלט וכו'.
<b>הערוך ערך קלט</b>
<h2>דף נ.</h2>
החליל חמשה וששה — פי' בע' אבוב.
<b>הערוך ערך חלגה</b>
<h2>דף נ:</h2>
גמרינן מאבוב דמשה, ומר סבר אין דנין אפשר משאי אפשר — כלומר אבוב אי אפשר לעשותו ממתכת כמו שאמרנו. "כנור ועוגב" (בראשית ד', כ"א) תרגום בבלי וירושלמי כינרא ואבובא. "כחלילים יהמה" (ירמיה מ"ח, ל"ו) תרגומו כזמר אבובין דוי.
<b>הערוך ערך אבוב</b>
<h2>דף נא.</h2>
ועל ידי כלי דוד מלך ישראל — נמי לבסומי קלא — ענין מתיקות. "וימתקו המים" (שמות ט"ו, כ"ה) תרג' ובסימו מיא.
<b>הערוך ערך בסםגב</b>
מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהן היו מפקיעין — "ואת האבנט" (שמות ל"ט, כ"ט) תרגומו וית המיינא ובל' ישמעאל המיאן.
<b>הערוך ערך המיין</b>
מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין — ירושלמי מבלאי מכנסי כה"ג היו מדליקין נרות שבפנים, מבלאי מכנסי כהן הדיוט היו מדליקין נרות שבחוץ. כתיב "להעלות נר תמיד" (שמות כ"ז, כ') שיערו לומר אין לך דבר עושה שלהבת אלא פשתים בלבד. מהו מפקיעין תרגמה ר' חגי מפשילין.
<b>הערוך ערך פקעגד</b>
<h2>דף נא:</h2>
באבני שישא כחלא ומרמרה — עיי' בע' כחל.
<b>הערוך ערך ששגא</b>
במאי בנייה — באבני שישא כוחלא ומרמרא — פירוש אבנים שדמותן כעין כוחל.
<b>הערוך ערך כחלגד</b>
אדוותא דמיא — פי' אדוותא כגלי הים שהן כגוון תכלת כמו הרקיע בטהרתו מן העבים. "וכל השדמות עד נחל קדרון" (ירמיה ל"א, מ') תרגום וכל אדייתא.
<b>הערוך ערך אדוותא</b>
תניא ר' יהודה אומר כל מי שלא ראה דיופלסטון של אלכסנדריאה של מצרים — פי' שני פלטין זה לפנים מזה.
<b>הערוך ערך דיופלסטון</b>
ובימה של עץ בנויה באמצע, וחזן הכנסת עומד עליה — פי' מגדל עץ.
<b>הערוך ערך בימה</b>
כיון שהגיע לענות אמן — הלה מניף בסודרין — קשיא ליה לר' נסים ז"ל אהא... והני לא שמעי הברכה אלא בהנפת הסודרין יודעין לענות אמן ועונין אמן יתומה, ופריק הא דתניא (ירושלמי ברכות פ"ח, ה"ט) אין עונין אמן יתומה מפרשי בני מערבא שעל מי שחייב באותה ברכה קאמר ובעניתו אמן יצא ידי חובתו וצריך שישמע הברכה ואח"כ יענה אמן, והא דעונין אמן במניפת הסודרין בקריאת ספר תורה ולא בתפלה ולא בדבר ששליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן, וכך מפורש בגמ' דסוכה דבני מערבא בימה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד עליה ועומד אחד מהן לקרות בתורה והיה הממונה מניף בסודרין והן עונין אמן.
<b>הערוך ערך אמןגב</b>
וטרסיים בפני עצמן — ומסתבר הפירוש שכתבנו מפני שמצרפי נחשת מזוהמין כבורסי ועל כן היה להם... לבדם. בפ"ק בע"ז (י"ז:) רבן של טרסיים אני אייתו ליה תרין קיבורי הי דשיתא הי דערבא, עכשיו משמע הטרסי הוא גרדי וקשיא לן אותו דפרק החליל.
<b>הערוך ערך טרסי</b>
חלקה היתה בראשונה — כבר פי' בע' גזזטר.
<b>הערוך ערך חלקגא</b>
וחלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא — פי' חלקה כמו גבעה היו באין לידי קלות ראש היו נכנסין בין הנשים, ועשו גזוזטרא סביב לחצר יוצאת מן הקיר וקירוי על גבה, והיו הנשים עומדות מלמעלה על הגזוזטרא ואנשים מלמטה בחצר, ותנא בראשונה כשהיו רואין שמחת בית השואבה היו אנשים מבפנים ונשים מבחוץ רואות והיו באין לידי קלות ראש, התקינו שלש גזוזטרות בעזרה כנגד שלש רוחות להיות נשים רואות מלמעלה.
<b>הערוך ערך גזזטרא</b>
חלקה היתה בראשונה והקיפוה כסוסטרא — פירשנו בערך גזזטר.
<b>הערוך ערך כססטר</b>
<h2>דף נב.</h2>
אמר ר' אמי יצר הרע דומה לחוט של כוכיא — פי' הכלי שמשליך האורג בנפש המסכת עליו הערב כרוך נקרא כוכיא בלעז דרוגלא.
<b>הערוך ערך ככיא</b>
אורחא רחיקא וצבתין בסימא.
<b>הערוך ערך צבת</b>
תלא נפשיה בעברא דדשא והוה מצער טובא — פי' בבריח הדלת.
<b>הערוך ערך עברגא</b>
<h2>דף נב:</h2>
שכן באטב"ח קורין לסהדה מנון — פי' כגון א"ת ב"ש כן א"ט, ב"ח, ג"ז, ד"ו, י"צ, כ"פ, ל"ע, מ"ס, ק"ץ, ר"ף, ש"ן, ת"ם. כת ראשונה י' י', כת שניה מאה מאה, כת שלישית אלף אלף. נשארו ה' נ' ך' שאין להם זוגות. סהדה — מנון, במקום ס' — מ', במקום שני ההי"ן — שני נונין, במקום ד' — ו'.
<b>הערוך ערך אטבח</b>
שכן באטב"ח דבי רבי — כבר פי' באטב"ח.
<b>הערוך ערך מנון</b>
<h2>דף נג.</h2>
על דאטפת אטיפוך וסוף מטיפייך יטיפון — פירוש על שהצפת גולגולת של אדם אחד בנהר הציפו אותך, וסוף שהציפך יציפוהו אותו אחרים.
<b>הערוך ערך טףגד</b>
על דעטפת עטפוך — כבר פירשנו בע' טף.
<b>הערוך ערך עטף</b>
לוי מטלל קמי ר' בתמניא סכיני.
<b>הערוך ערך טלל</b>
קפא תהומא בעא למשטפיה לעלמא — פי' קפי — צף.
<b>הערוך ערך קףגד</b>
<h2>דף נג:</h2>
סומכא — תרג' "ועביו טפח" (שמות כ"ה, י"ז) וסומכיה פושכא.
<b>הערוך ערך סמקגג</b>
<h2>דף נה:</h2>
מי שהיה מקריב פרים היום לא היה מקריב למחר אלא חוזרין חלילה — פי' סביב.
<b>הערוך ערך חלגי</b>
<h2>דף נו.</h2>
בלגה לעולם חולקת בדרום — פי' בלגה שם המשמרה, ומסקנא דשמעתא מפני ששהתה ולא באה בשבתה במקדש לעבוד עבודתה קנסוה רבנן בחלוקה ובטבעתה ובחלונה. פי' בחלוקה שתחלק בדרום לעולם ותנא לפיכך בלגה נראית יוצאה לעולם, טבעתה קבועה פי' שהיה לכל משמר טבעת של ברזל קבוע בקרקע שמשימין שם ראש השור ואינו יכול לזוז משם, שהטבעת רחבה מלמעלה וצרה מלמטה כנגד ראש השור ולא היו נטרחין לאוחזו ביד, וטבעת של זו קבועה שלא כדרכה שלא היה הרחב מצד השוחטין ואינן יכולין לשום ראש השור בתוך הטבעת, ולכל משמר היה לו חלון לתת בהן הסכינין ששוחטין בו ולזו סתמו חלונה שלא היה מקום שישימו הסכינים אלא בידם שיהא להם טורח וזילות.
<b>הערוך ערך בלגה</b>
וטבעתה קבועה וחלונה סתומה — כבר פירשנו בע' בלגה. פ"א, לכל משמר היתה טבעת קבועה בארץ כדי לקשור השור בחבל ומכניסין ראש החבל בטבעת ומושכין עד שהשור נופל.
<b>הערוך ערך טבעת</b>
כיון דהני לא סגי דלא מתאחרי והני לא סגי דלא קדמי — פי' לא סגי אי אפשר.
<b>הערוך ערך סגגה</b>
<h2>דף נו:</h2>
ולימא ליה דל בדל — פי' משמר הנכנס והן באי השבת לדברי ר' יהודה נוטלין ז' חלות ב' יתירות על יוצאי השבת בשכר הגפת דלתות, שהיוצאין פתחו והנכנסין צריכין לסגור השערים שפתחו היוצאין, וזהו ששנינו הנכנס נוטל ז' ב' בשכר הגפת דלתות, ואמרינן נימא משמר היוצא למשמר הנכנס נחלוק אילו י"ב שש ושש, וכן בשבת הבאה תחלוק אתה עם המשמר הנכנס, וזהו פי' דל בדל, ודחינן אמר אביי בוצינא טבא מקרא — כלומר הנאה קרובה עכשיו ואפילו היא מעוטה כגון הנאת קישות שהיא קטנה ואוכלה מיד, חפץ בה מאכילת דלעת שצריכה איחור עד שתתבשל, כך טוב לי ב' חלות בשבת זו מיותר בשבת אחרת.
<b>הערוך ערך דלגב</b>
בוצינא טב מקרא — פי' בע' דל.
<b>הערוך ערך בציןגא</b>
מרים בת בלגה שנשאת לסרדיוט — פי' שרים ממונים לעשות דין מהדיוטות.
<b>הערוך ערך סרדיוט</b>
ליקוס ליקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל — פי' זאב לשון יון ליקוס.
<b>הערוך ערך לקוס</b>
שותא — "כי באחת ידבר אל" (איוב ל"ג, י"ד) תרג' ארום בחדא שותא ימלל אלהא.
<b>הערוך ערך שתגב</b>
